תוכן
יום שישי בבוקר, ה-21 בספטמבר
אם אתן מבלות עם המצלמה שלכן כבר די הרבה, אבל עוד לא יצא לכן להכיר אותה לעומק... מדי פעם המפגשים שלכן מלווים בחשש, לפעמים אתן מרגישות שאתן פשוט לא מבינות אותה! ובכן... הנכן מוזמנות לדייט לוהט עם המצלמה שלכן! המפגש יכלול: מנגנון המצלמה הבסיסי וכיצד היא...
ימי חמישי בבוקר, החל מה-11 באוקטובר
בוגרות מתקדמות של נשים מצלמות מוזמנות להעמיק ולבנות את עמוד השדרה שלהן כיוצרות. נתרחב אל שני הקטבים שבאמנות - הרוח והחומר, ההגות והעשייה. נעמיק אל המימד הפואטי והקיומי של הצילום מצד אחד, ומן העבר השני - נעשה, נתנסה, ניצור פרוייקטים אישיים וספרי אמן אשר ישקפו את היצירה...
ימי רביעי בבוקר, החל מה-24.10
'אמנות הצילום מהלב' הינו קורס צילום ייחודי, המשלב לימודי צילום לצד תהליך התפתחות אישי במרחב תומך ומפרה. דרך עין העדשה אנו מתוודעות לנקודת המבט הייחודית שלנו על המציאות ולומדות כיצד להרחיב את תפיסת עולמנו ואת עצמנו בתוכה. ההקורס נבנה במיוחד עבור חובבות צילום המעוניינות...
ימי שלישי בבוקר, החל מה-20 לנובמבר
שלושה חודשים השראה ויצירה בהם נתוודע לעולמן הלך רוחן של הצלמות האדירות: סאלי מאן, אנני לייבוביץ' ופרנצ'סקה וודמן. נתחקה אחר סיפורי חייהן ושיטות העבודה שלהן, ניצור בהשראתן ונפיח חיים במנועי היצירה האישית שלנו. פורמט חדש המיועד לנשים שכבר מצלמות, מחפשות השראה ורוצות...
ימי רביעי בבוקר, החל מה-6 במרץ 2019
נשתמש במצלמה ובאור כדרך להתמקדות ולחקירה של תת המודע, דרך עבודה על ילדות, זיכרון, חלימה, מקום, על מנת להיחשף ולהבין טוב יותר את המסע הייחודי והקולקטיבי שלנו. במקביל נמשיך ונלמד איך להשתמש במצלמה, ככלי המבטא בצורה אמנותית את איתם רבדים אתם נבוא במגע. הקורס הנו מסע...
יש לי בטן, והבטן שלי מלאה בשתיקות...
עשי לך רשימה של געגועים כל הגעגועים שלך מהחיים האלה בדרך שהלכת
מצלמות. כותבות. מורה דרך: רגשות. מערכות. מסע. התבוננות: קרן אני רואה את קרן לומדת את זקנות השבט, את השיעורים. קרן שבאומץ משחררת לחירות את היתמות האחוזה בה, את ההשוואות, את הזיקוקים. מוציאה לחופשי מפלצות ופחדים במילים ועוד מילים ועוד. בפואמות ושירה, מגלה עצמה הנדירה, צבעוניות צבעוניה, קרן אורך התלכדה ליצור שמש חמה ופועמת. מהממת. וכעת, קרן, רואה אותה
מצלמות. כותבות. מורה דרך - רגשות. מערכות. מסע. כמעט חודש אחרי שהסתיימה, סדנתי המפעימה, חודש של שתיקה, של הסדרת הנשימה, אני כותבת את שהיה. יוצאת מן השתיקה, הנני, שוב, פרושה לפניכם, לפניי, פרוסה. פרוסה. הנני האש והעצים והשה, לעולה. את צילומי המסע שלי פרשתי. את צילומי רגשותיי חשפתי. לצילומי מערכות יחסיי עם חיי נתתי מקום, לנשום. מונחים הם בפניי ואני בהם נוגעת, בליבי נוגעת, בנפשי, ואני
ספרי לי עד כמה הפמיניזם אינו רלוונטי ספרי לי כמה את חשה מוגשמת או על כך שהמקומות העגומים בחייך אינם נגועים בהיותך אישה