מצלמות. כותבות. מורה דרך - רגשות. מערכות. מסע.
כמעט חודש אחרי שהסתיימה, סדנתי המפעימה, חודש של שתיקה, של הסדרת הנשימה, אני כותבת את שהיה.
יוצאת מן השתיקה, הנני, שוב, פרושה לפניכם, לפניי, פרוסה. פרוסה. הנני האש והעצים והשה, לעולה.
את צילומי המסע שלי פרשתי. את צילומי רגשותיי חשפתי. לצילומי מערכות יחסיי עם חיי נתתי מקום, לנשום.
מונחים הם בפניי ואני בהם נוגעת, בליבי נוגעת, בנפשי, ואני אותם יודעת והם יודעים אותי.
