ואולי אם לא הייתה באה הרוח

ואולי

אם לא הייתה באה הרוח

הסתווית

כך בראשית הקיץ.

 

ואולי

אם לא הייתה מלטפת את ידיי

את פניי

את שיערי

את ליבי

את עור כפות רגליי היחפות.

 

ואולי

אם לא היה נעור בי געגוע

כמיהה

קריאה לצאת

לדרך.

אל מרחבי הטבע הפראי

אל עומקי הפשטות

אל גבהי החופש.

 

ואולי

אם לא הייתי מבינה שפתה

של הרוח הנושבת לי זיכרונות

קדומים

רדומים

מֻכָּרִים

הלוחשת לי בשריקה רכה

לצאת למרחבים.

 

ואולי

אם לא הייתי חשה לרגע את מגעה המרפרף

על שמורות עיניי

העצומות,

מלטפת

וחודרת בְּרַכּוּת דרך נימי ליבי

אל עמקי נשמתי

מדברת עמי שפה של סיפורי הרפתקאות.

 

ואולי

אם לא הייתי פוקחת עיני

מתעוררת

קמה מִמְּקוֹם שִׁבְתִּיֹ

ואורזת לדרך את מקל הנדודים.

 

ואולי

אם לא הייתי יודעת,

הייתי שקט.

 

אך אני סערה.

ואין בי שקט יותר.

עד שלא אצא לדרך.

 

‏4 יולי, 2015

הפעילויות הקרובות של נשים מצלמות