מצלמות כותבות
תהודת זהות
התבוננות: אסתר
אסתר, מלאכת מחשבת סדורה,
נפש סוערת מתדפקת על וילאות עולמה,
והוא עולם ומלואו, עולמך,
אלפי רסיסי זכוכית שקופים
משקפים אל החוץ אורך,
והם שברייך, ואת אוספת אותם אלייך, בחמלה ובאהבה,
מרכיבה אותם לשלם.
אסתר שהחלה דרכה
מתבוננת דרך שקיפות וילאותיה
חרכי תריסיה
וסיימה
במצגת חשופה
את מרכיבי היומיום
שבתוככי ביתה ועבודתה
אסתר
שנתנה לאפור מקום
"יצאתי לצלם הבוקר
לקראת המפגש האחרון מחר
נופי ביתי
כתבנית לרגש
שיקוף להרהורים
לדרכים המתפתלות
לחורף ליבי.
במקום העמוס
הממתין לאור
קצת לפני יום ההולדת"
"אור החנוכה מסתיים היום
נכנסנו אל ימי טבת
אפרוריות בחוץ ובלב
הירוק מתמהמה להגיע לבקעה
וגם הצילומים תפסו קדרות"
"מטלטלת בימים אלו בין המחשבות
מתרוצצת בין המטלות
מאפשרת לעצמי לחוות את כל מנעד הרגשות
בין עצבות,כעס לשמחה ואושר
מרשה לפגיעות להיות נוכחת
להיות ילדה,נערה ואישה בוגרת
ביחד .
לחבק את הילדה שבי,
להכיל את מרד הנעורים של המתבגרת
לתת לבוגרת להנהיג
לנשום
לחוש
להיות
להתחבר אל הטבע והאלוקות
להתבונן
ולפגוש סימנים בדרך.
כמו מטע הרימונים הגולני הזה
העצים בנשירה,מעט עלים חדשים כבר כאן.
פירות רבים פזורים על האדמה
ויש עוד הנאחזים על העצים:
יבשים,כמושים,סדוקים
ללא ההוד ולעיתים ללא הכתר
מנוקרים ע"י הציפורים,
מנוכרים.
אך מבעד ליובש
מציצים עדיין גרעינים עסיסים.
כך גם אני."
"לארמון קסום בראש מגדל
בלב הכרך
הגענו פעם בשבוע
מכל קצוות הארץ
לבוקר של התבוננות
בסדנת מצלמות. כותבות. עם שרית חביב.
צרפנו אל המצלמות את המחברת
בחנו, נשמנו, חווינו, צילמנו וכתבנו
פגשנו את האני, את הנשיות שלנו,
בחנו את השמות שלנו-מראשית נתינתן ועד היום
פתחנו סדקים בחומות- ונתנו לאור לחדור
סגרנו מעגלים ופרצנו דרכים
יצרנו חבורת נשים אוהבת- כרוח נשות נשים מצלמות
שרית היקרה הנחתה והובילה באהבה רבה
את המסע המיוחד הזה
ויצרה חממה נפלאה להתפתחות אישית נשית מעצימה.
השבוע סגרנו את המעגל שלנו
תם ולא נשלם
נולדו כותבות חדשות-צפו לספרים,
חלק מאיתנו ימשיך גם במעגל הבא
וזה הזמן של נשים נוספות להצטרף
ממליצה בחום ובאהבה רבה."
תודה אסתר אהובה
על היותך חלק ממסענו
ועל צילומייך החשופים והנוגעים ידינו
*
פוסט זה מתפרסם לקראת
ההתבוננויות הבאות
בסדנת מצלמות. כותבות.
מורה דרך
רגשות. מערכות. מסע.
העתידה להיפתח ב-5.9.2016
להתראות
