מתיו בראדי וג'ייקוב רייס - חלוצי הצילום החברתי

אחרי הריון ארוך נולד הצילום ב-1826. התמונה הראשונה שצולמה על ידי ניספור נייפס הצרפתי השתמרה עד היום. השימושים בצילום התפתחו במהירות והיו קשורים כמובן לשיפור ולשכלול של האמצעים הטכניים. לקח למדיה מהפכנית זו עוד שלושים שנה לפני שנולד הצילום החברתי, והחלו להבין את כוחו ככלי תיעודי היכול לומר משהו על החיים ומהלכם ואף להשפיע ולשנות.

מתיו בראדי, צלם מצליח בזמנו שחי בניו יורק והתפרנס מצילום של עשירי העיר החליט לסקר את מלחמת האזרחים האמריקאית (1865-1861). הוא היה הראשון שהבין את הערך ההיסטורי, התיעודי, של הצילום ושכר בכול כספו צוות צלמים שכיסה ב7,000 נגטיבים את המלחמה הקשה והאכזרית. הוא לא ניסה לייפות את הדברים. בתצלומיו נראתה המלחמה איומה ממש כפי שהיא באמת. הם קילפו את המעטה שמדים מפוארים, סוסים, אבירים ועיטורים נוצצים, שיוו לה. תצלומיו הופיעו בעיתונים וחשפו את המציאות האכזרית והמכוערת של מלחמת האזרחים.
 

מת'יו בריידי, נשים מצלמות, חדוה שפרעם
צילום: מת'יו בריידי

מת'יו בריידי, נשים מצלמות, חדוה שפרעם
צילום: מת'יו בריידי

ג'ייקוב רייס (1849-1914) היה עיתונאי אמריקאי, בן למשפחת מהגרים מדנמרק, שהכיר היטב את העוני והמצוקה. הוא עצמו גדל במשפחה של חמש עשרה נפשות וישן לא פעם ללא קורת גג מעל ראשו. רייס כתב על העוני והדלות הרעב הצפיפות והחולי שאפיינו את רובעי המהגרים בניו יורק. הוא גילה את העובדה שמעל 300 אלף איש מצטופפים בתנאי מגורים מחרידים בפרברים המזרחיים של העיר, בשטח שאינו עולה על קילומטר וחצי. רייס כתב על ילדים העובדים שתים עשרה או שלוש עשרה שעות ביום, תמורת 30 סנט בלבד. קוראיו לא האמינו לו, הם חשבו שהוא מגזים. על מנת להוכיח את טיעוניו לקח רייס מצלמה והחל לתעד את שראה.

ג'ייקוב רייס, נשים מצלמות, חדוה שפרעם
צילום: ג'ייקוב רייס

ג'ייקוב רייס, נשים מצלמות, חדוה שפרעם
צילום: ג'ייקוב רייס


בתצלומיו תיעד רייס את המרתפים הטחובים בהם הצטופפו משפחות שלמות של מהגרים (רובם ממזרח אירופה) בתנאים של לכלוך ורעב. רייס לא ניסה לעשות אומנות, הוא רצה להגיע דרך התצלומים אל הקהל הרחב. תצלומיו הוצאו לאור בתשעה כרכים שנקרא "כיצד חי החצי השני" והופיעו בשנת 1980. (מייקל לנגפורד- תולדות הצילום הוצאת פוקוס)

 

מאמציו של ג'ייקוב רייס הביאו לחקיקה חדשה לקביעת תנאי התעסוקה של ילדים, להקמת בתי ספר ובניית שיכונים וגנים ציבוריים. דרכו, הפכה המצלמה לכלי משפיע, היכול לעזור ולשנות.

בזכות הצילום החברתי, הפך העולם למקום שהרבה יותר קשה להחביא בו עוול, אי צדק ורשע.

 

הפעילויות הקרובות של נשים מצלמות