רגע של השראה - פגישה עם הצלמת Mona Kuhn

Private הוא השם שנתנה לסדרת צילומים מופלאה שצולמה במדבר. פרטי. ולמה נבחר שם זה? -  'סדרה זו היא שיחה פרטית עם עצמי' אמרה הצלמת Mona Kuhn כשנשאלה למשמעות השם.

התמזל מזלי, ובמסגרת כנס הצילום השנתי PHOTOLA נרשמתי להרצאה של צלמת שלא הכרתי. תמונה אחת שלה הוצגה בתערוכה ועוררה את סקרנותי. צבעי חום עמומים, השתקפויות בתוך השתקפויות, צמחי מדבר ודמות אישה עירומה. תמונה מסקרנת, מבקשת מהצופה לגלות אותה. נכנסתי להרצאה מסוקרנת, יצאתי אחרי שעה וחצי, עם ספר בהקדשה אישית, הולכת/מרחפת לעבר ספה אדומה בכניסה. התישבתי, הוצאתי את האיי-פד והתחלתי לכתוב. לא את מה ששמעתי בהרצאה אלא מה הדבר אותו אני מנסה לצלם בחודשים האחרונים. ניצוצות של הבנה. 
 

צילום: Mona Kuhn

אז מיהי מונה קאהן? צלמת ממוצא ברזילאי, הורים גרמנים, חיה בארה"ב. אישה מרשימה ביופייה הטבעי, שער ארוך, חיוך נפלא. מדברת בקול שקט, מספרת איך לדעתה הגיעה לצילום מכוון שעם שפה לא כל כך הלך לה - אף פעם לא הסתדרה עם הדקדוק הפורטוגזי. (שווה לנסות לתת מצלמה לילד עם יש לו בעיות שפה ....).

משיכתה לצילום עירום הביא אותה לבניית סטודיו בצרפת, במקום בו חייה קהילה נטוריסטית ( חיים בעירום ). כאן, במשך 4 קייצים, חייתה בתוך הקהילה וצילמה את הסדרה Evidence. 

בשנת 2011 בעקבות צורך להסיע חבר לביתו הנבנה במדבר, החלה לשהות ימים ארוכים בתוך המרחב הקשה הקוצני והמואר. אחרי כמה נסיעות, החלה לחקור אותו עם מצלמה.

'אני אף פעם לא יודעת מראש מה אני רוצה לעשות בפרוייקט חדש. זה תמיד מתחיל בקטן. צילום שני קקטוסים, ההבנה שהם שונים והשאלה למה. אני שוהה במקום, מנסה להרגיש אותו, להבין אותו. מצאתי במדבר משהו שהזכיר לי את צרפת. משהו מינימליסטי ופתוח. רוחניות. קראתי על פרח הפורח במדבר באביב וחי יום אחד בלבד. בשונה מהפרוייקט הקודם, במדבר ניתן ללכת ימים ולא לראות אדם. יש הרבה פחות דמויות בצילומי הסדרה הזאת, רובה נופים. הכנסתי אליה גם חיות מכוון שהן מכירות את המדבר הרבה יותר טוב מכל אחד אחר'. התרגום הויזואלי של תחושותיה יצא לאור בספר מופלא ושלל תערוכות בעולם - Private. מכוון שסדרה זו מבטאת שיחה עם עצמה. אינטימי. מופנם. בעיני - מופלא.

בניגוד לצילום האינטואיטיבי, תהליך העריכה שלה לא משאיר דבר למזל.

'זהו בעצם הזמן בו מתחוור לי מה באמת רציתי לבטא. הזמן בו המטאפורות והשפה של הסדרה מתגלים. אני מצלמת בפילם ( הפרוייקט האחרון צולם דיגיטלי אך זהו יוצא מהכלל). אני אוהבת את זה שאני לא רואה את התמונות מייד. בדרך כלל אמי אסתכל על התמונות כחודש אחרי שצילמתי אותן. ביקורת דורשת ריחוק. בתחילת תהליך העריכה אני בוחרת את התמונות הטובות ביותר (מאות בשלב זה) ומדביקה על הקיר בסטודיו. כל יום, בין 6 ל-8 בבקר, לפני המקלחת, כשאני עדיין בין מצב שנה לעירות, כשתת המודע מתערבב במודע, אני מאתגרת את עצמי להוריד 5 תמונות מהקיר. בזמן העריכה אני הופכת למבקרת אכזרית ממש. אחרי כמה חודשים בהם אני חיה עם התמונות, נשארות רק אלו שמצליחות לעניין אותי. אני שואפת להגיע ל80-100 תמונות עבור ספר. בתערוכות יוצגו 10-15 מתוכן'.

טבעית במהותה וטבעית בצילומיה. ' אני מצלמת במצלמת פילם. ללא פילטרים, לא אוהבת אפילו tripod. יש לי רפלקטור שהוא תמיד איתי והוא כנראה הרפלקטור הזנוח ביותר בעולם. מהות העבודה שלי שלי היא לא הצילום. היא בעיקר כניסה פנימה לתוכי. אני נמנעת מציוד שחוצץ ביני לבין החוויה.'

כבר אמרתי שיצאתי מההרצאה בריחוף? לפני שיצאתי, בזמן שחתמה על עותק ספר שקניתי שאלתי אותה - 'למה עירום?'. העט עצרה לרגע באוויר והיא ענתה - 'כי זה על-זמני. מוריד מוסכמות. יורד למהות'. 

אני מדפדפת בספרה כל ערב (כבר שלושה ימים). מנסה להבין את שפתו, מנסה להאזין לשיחה פרטית של מונה עם עצמה במדבר.

אני מצרפת כאן כמה תמונות שהורדתי מתוך ראיון עם מונה - אין לי דרך אחרת לחלוק איתכם תמונות ... מי שרוצה - תקרא את הראיון עצמו - הוא מרתק בעיני. הנה הקישור ואחריו תמונות

http://www.loeildelaphotographie.com/2014/04/09/exhibition/24629/mona-ku...

Mona Kahn / Private - Metas and Morphs

צילום: Mona Kuhn

צילום: Mona Kuhn

צילום: Mona Kuhn

צילום: Mona Kuhn

תגובות