סיפור אהבה

מי אני? מה אני? אני כבר אישה? או שמא עדיין נערה? מה אני אעשה בחיי? איפה אגור? תלוי את מי שואלים ומתי שואלים אותי.
  בין הרגשת האבדון לאהבה העצמית ובין כל החיפושים העצמיים הגעתי לכאן ל"נשים מצלמות".
לא תיארתי לעצמי שאי פעם אני אמצא את עצמי בקורס צילום ועוד קורס צילום נשי.
הגעתי מעט בחששות, מה יהיה? מה אלמד? האם אמצא מה לצלם? איך יקבלו את הצילומים שלי? האם אתחבר לנשים האחרות? האם אתחבר לצילום בעצם? והאם אצליח להתחבר לעצמי?

באתי והופתעתי אחרי שיעור אחד הבנתי שמצאתי בית! 
חדוה וליאור כל כך אוהבות, מייעצות, תומכות ומכילות, קבוצת הנשים שהתקבצה לה פשוט מדהימה ואני ממש מרגישה שהפכנו למשפחה קטנה אוהבת, מחבקת ותומכת. בעזרתן התחלתי להבין, לראות ולקבל קצת יותר את עצמי והכי חשוב לאהוב את עצמי!
קיבלתי במהלך הקורס כלים לקבלת נקודת מבט שונה על מיני דברים שכבר היו מקובעים בראשי ובעצם הם פי מאה יותר מיוחדים ויפים בעיני עכשיו. למדתי לקבל את ומהשונה ולהתבונן בו בעין נשית מעצימה מכבדת ואוהבת.
  אז מי אני? אני ליהי, אישה/נערה (תלוי במצב הרוח), צלמת, חברה, אוהבת את עצמי, אוהבת את מה שמוקרן החוצה ובכללי אוהבת 3>

ליהי ליעד כהן,
פרוייקט דיוקן עצמי  

הפעילויות הקרובות של נשים מצלמות