הזמן עצר מלכת, החללים ריקים, ממתינים להתמלא בחיים. קולות ילדים לא נשמעים, והענק, מתבונן בגנו היפה והשומם. ואנחנו, ענקיות טובות, נשמעות להנחיות, ורואות איך כל הדומם הזה מספר לנו סיפור, מנגן את מנגינת חיינו.
מומלץ ללחוץ על התמונות ולראותן בגדול לצד שמות הצלמות!
מקבץ זה הנו חלק מהפרויקט האמנותי המתגלגל של בוגרות "נשים מצלמות ברוח התקופה".
לצפייה בעוד מקבצים מתוך הפרויקט לחצו כאן.
