אמנות קורונה

אישה בין קירות. מטפסת עליהם, רוקדת ביניהם, נמוגה לתוכם. זהו סיפור ויזואלי של נשים בתקופת הבידוד, העוצר, הסגר. על הנפש שמבקשת לנסוק, זועקת אל החוץ, ממתינה נצחים, נשברת ומתגלה.

חג פסח 2020 יהיה החג שיזכר בתולדות החברה הישראלית כחג שטלטל את אדמת המסורת, המנהגים והמשפחתיות. ליל סדר עם לפטופים לצד הגדות. הורים צעירים מחביאים אפיקומן במקום סבא וסבתא. סדר לשניים. סדר לבד. סגר. רחובות שוממים, אביב מתפרץ על כל צבעיו, גשם פתאומי, מצות, כפפות. וכבר לא לגמרי בטוח אם אליהו הנביא מוזמן לבקר. הרבה השתנה.

בתוך גזירת הבידוד שהביאה הקורונה, הפך המסך להיות הדרך העיקרית בה אנחנו מתקשרות עם העולם. הטלוויזיה, הטאבלט, הלפטופ, הנייד, החליפו את המפגשים, את החיבוקים, אפילו את התעמלות הבוקר. צילומי המסכים מספרים לנו על החדשות שזורמות לסלון לצד האסקפיזם, יושבי הבית המכונסים בעולמם הוירטואלי, השיחות עם הילדים והנכדים, ובעיקר הכמיהה למגע ולקרבה אמיתית.