פרוייקטים חברתיים ועשייה אמנותית

לנשים מצלמות יש כוח. אנחנו מבטאות את נקודת המבט שלנו דרך הפריים המצולם. אנחנו מעניקות נראות.
לאורך השנים ליווינו בוגרות שלנו ביציאתן לאור כאמניות, וכן פיתחנו את ההיבט החברתי שבצילום, דרך יוזמות התנדבותיות.
השתתפנו בפרויקטים עם נוער בסיכון, קיימנו תערוכות ותהליכים אמנותיים המעודדים דו קיום והידברות, שיתפנו פעולה עם המרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וכן קיימנו את תערוכת 'ברוך שעשני אישה' אשר הציגה מאה דיוקנאות נשיים בלב ירושלים.
בוגרות רבות שלנו ממשיכות לפעול ולהעלות למודע סוגיות בוערות ולהנכיחן בסדר היום הציבורי, ונותנות להן הד רגשי, נוגע ומטלטל.

שני בחמש

ילדים החיים במוסדות חשים עצמם פעמים רבות כבלתי נראים. התהליך שהובלנו ב"שני בחמש" היה ניסיון לחשיפה ממושכת בתוך מערכת יחסים אינטימית ההולכת ונבנית עם הצלמת, בה לאט לאט יוכלו הנערים להתוודע באופן מקיף ועמוק לבבואתם הנשקפת דרך העדשה. אותה נוכחות חמקמקה של עצמיות, של מראה הפנים הצומחות, נעלמות, מתבגרות ומשתנות. כל יום שני בשעה חמש, למשך חודשיים, נפגשו שבע צלמות עם שבעה נערים ונערות מפגש מיוחד, אחר, הטעון במטען הציפיות של נערים הגדלים ללא אלבומי תמונות משפחתיים המתעדים את צעדיהם בגאווה הורית.

לקריאה נוספת וגלריית צילומים >>

תערוכת ברוך שעשני אישה

בעקבות סוגיית ההדרה, בחרנו להחזיר את הנשים למרחב הציבורי. מאה אחוז של נראות ונוכחות דרך מאה דיוקנאות שהוצגו בתיאטרון ירושלים. שישים הצלמות של הפרויקט הענק והמיוחד הזה הן נשים מתוך החברה הישראלית שמביטות על המצולמות שלהן בגובה העיניים. מהצילומים נשיות אשר חוצה גבולות של גיל, רקע לאומי והשתייכות חברתית או דתית, ומכילה מנעד רחב של סיטואציות פנימיות וחיצוניות, מצבי רוח, רגעים קשים ורגעי ברכה.

לקריאה נוספת וגלריית צילומים >>

מעבר לגבולות ה'אני'

“מעבר לגבולות העצמי” היה תהליך מונחה של שלושה חודשים. עשרים נשים יהודיות וערביות נפגשו על קרקע משותפת אחת – אהבה ליופי. פסענו יחד, בשביל לא סלול וללא מפה, בעקבות הלב ודרך עין העדשה.

התהליך היצירתי כלל מגע עם עולם המדיטציה, עבודה שוטפת של חיפוש מקורות השראה ודחיפה לעבר גיבוש חופש ותעוזה אמנותית. ממפגש למפגש ביקשנו ללכת מעבר לגבולות העצמיות המוכרת והידועה, מעבר לזהות הלאומית, מעבר לפחדים, מעבר לנפרדות.

לקריאה נוספת וגלריית צילומים >>

שני בחמש

ילדים החיים במוסדות חשים עצמם פעמים רבות כבלתי נראים. התהליך שהובלנו ב"שני בחמש" היה ניסיון לחשיפה ממושכת בתוך מערכת יחסים אינטימית ההולכת ונבנית עם הצלמת, בה לאט לאט יוכלו הנערים להתוודע באופן מקיף ועמוק לבבואתם הנשקפת דרך העדשה. אותה נוכחות חמקמקה של עצמיות, של מראה הפנים הצומחות, נעלמות, מתבגרות ומשתנות. כל יום שני בשעה חמש, למשך חודשיים, נפגשו שבע צלמות עם שבעה נערים ונערות מפגש מיוחד, אחר, הטעון במטען הציפיות של נערים הגדלים ללא אלבומי תמונות משפחתיים המתעדים את צעדיהם בגאווה הורית.

לקריאה נוספת וגלריית צילומים >>

תערוכת ברוך שעשני אישה

בעקבות סוגיית ההדרה, בחרנו להחזיר את הנשים למרחב הציבורי. מאה אחוז של נראות ונוכחות דרך מאה דיוקנאות שהוצגו בתיאטרון ירושלים. שישים הצלמות של הפרויקט הענק והמיוחד הזה הן נשים מתוך החברה הישראלית שמביטות על המצולמות שלהן בגובה העיניים. מהצילומים נשיות אשר חוצה גבולות של גיל, רקע לאומי והשתייכות חברתית או דתית, ומכילה מנעד רחב של סיטואציות פנימיות וחיצוניות, מצבי רוח, רגעים קשים ורגעי ברכה.

לקריאה נוספת וגלריית צילומים >>

הניוזלטר של נשים מצלמות

עדכון חודשי על מועדי קורסים, מאמרים ופעילות קהילתית

סגירת תפריט