(1895-1965) Dorothea Lange
"המצלמה היא כלי שמלמד אנשים איך לראות ללא מצלמה"
דורותיאה לאנג, אחת מחלוצות הצילום החברתי, החלה את קריירת הצילום שלה כבר בגיל 19. בתחילה עבדה בניו יורק כאסיסטנטית בסטודיו של ארנולד גנתה ולאחר מכן עברה לסן פרנסיסקו ופתחה שם סטודיו פרטי לפורטרטים.
ב-1918, תקופת המשבר הכלכלי בארה"ב, החלה לאנג להתעניין במה שקורה מחוץ לכותלי הסטודיו שלה. היא החלה לצאת לרחובות ולהנציח את מצבם של פשוטי העם שהמשבר הכלכלי פגע בהם קשות.
בתקופה זו שכרה "מנהלת החקלאות האמריקאית" (FSA) צלמים במטרה לתעד את מצבם הקשה של בעלי החוות הקטנות, במערב המדינה. גם לאנג החלה לעבוד עבור מנהלת החקלאות ובין השנים 1935-1940 נסעה עם מצלמתה באזורים הפגועים כדי לתעד חקלאים אשר איבדו את אדמותיהם והפכו לנוודים רעבים וחסרי קורת גג. היא תיעדה את חיי היום יום מתוך אמפטיה וקירבה גדולות. צילומיה פורסמו ללא תשלום בעיתונים רבים ברחבי ארה"ב והביאו לידיעת הציבור את המצב הנואש של האנשים הללו.
התמונה המפורסמת ביותר שלה, אשר נכנסה להיסטוריה וחוללה שינוי עצום ביחסו של הציבור האמריקאי, היתה "האם הנודדת". ביומנה מספרת לאנג על פגישתה עם האישה שהפכה להיות הסימבול, לא רק של השפל הגדול, אלא לסבל, למאבק ולקושי הקיומי של האדם באשר הוא:
"אם עייפה ונואשת לכדה את תשומת ליבי והתקרבתי אליה, כאילו מגנט משך אותי לכיוונה. איני זוכרת אם הסברתי מי אני, מה תפקידי ומדוע אני נושאת מצלמה, אך זכור לי בבירור שהיא לא שאלה אף שאלה. צילמתי פעם אחת ואחריה עוד חמישה צילומים מאותה זווית, בכל פעם התקרבתי אליה מעט יותר.
לא שאלתי אותה לשמה או על ההיסטוריה האישית שלה, אך היא ספרה לי שהיא בת 32, ושהיא וילדיה מתקיימים על ירקות קפואים שהם מלקטים מהשדות מסביב, ומציפורים שבניה מצליחים לצוד. עוד סיפרה שהיא מכרה את צמיגי הרכב שלה על מנת לרכוש מזון. היא נשענה על האוהל העלוב והמט לנפול שלה, וילדיה סבבו אותה. נראה שהיה שהיא יודעת שהתמונות יעזרו לה, ועל כן היא עזרה לי.
יבול האפונים קפא כולו, ואלפי העובדים שהגיעו למחנה היו חסרי תעסוקה ופרנסה. לא ניגשתי לאוהלים האחרים משום שהשגתי את מטרתי, ותיעדתי את מה שרציתי לתעד".
שש התמונות פורסמו מיידית ונמכרו לעיתונים ברחבי המדינה. לאחר שעיתון הסן פרנסיסקו כרוניקל פרסם אותן ואת הסיפור שמאחוריהן, נאספו כ-20,000$ כתמיכה בפועלים במחנה, והועברו לכ-3,500 הפועלים שנותרו שם, חסרי אוכל ותעסוקה.
תצלומיה של לאנג הוצגו במומה, MOMA, המוזיאון הנחשב ביותר בעולם לאומנות מודרנית, במסגרת התערוכה המפורסמת "משפחת האדם" The Family Of Man שהוצגה ב-24 לינואר 1955 יחד עם עבודותיהם של אנרי קרטייה ברסון, דיאן ארבוס, ווקר אוונס, וצלמים גדולים אחרים. התערוכה הוצגה במשך שמונה שנים רצופות בעשרים ושבע ערים ברחבי העולם.
ההשפעות החברתיות והאנושיות של צילום במרוצת השנים שחלפו מאז אינן ניתנות להמשגה. דורותיאה לאנג והתצלום של "האם הנודדת" שינה את פניה של החברה בארה"ב והציל אלפים ממוות ורעב.
