"לא פמיניסטית" יקרה

ליאור מן

ספרי לי עד כמה הפמיניזם אינו רלוונטי

ספרי לי כמה את חשה מוגשמת

או על כך שהמקומות העגומים בחייך

אינם נגועים בהיותך אישה

בואי, אישה אגדה, פרי של חברה מתוקנת

ספרי לי על היום בבוקר

איך הבטת במראה והרגשת כל כך יפה

כה ראויה להיות אהובה

פעם מזמן, היית סורקת את הפגמים

בודקת קמטים, שומות, עיגולי עייפות

מותחת פנים, צובטת קפלים

ורק לרגע הייתה מהבהבת מחשבה

איך תראי אחרי ניתוח

אבל זו הרי היסטוריה עתיקה

היום את מגדלור של בטחון עצמי

וגם צבא של אלף דוגמניות משורבבות

לא יחלחל אל תת הכרתך

לא ירעיל את באר האהבה העצמית שלך

את, הו לא, את לא פמיניסטית.

מה לך ולמאבק כה נדוש, כה מיושן

את מעולם לא הוטרדת מינית,

לא בבית ספר ובטח שלא בעבודה

את מעולם לא חווית מבט מבזה של גבר

שסורק את גופך

כמו חפץ נוי להנאתו

ובחדרי חדרים, תמיד הרגשת כל כך בנוח

להגיד "לא" כשלא מתאים.

בואי, שווה בין שווים שכמוך

הוזה בין הוזים

ספרי לי כמה הלוחמנות מיותרת

למדי גם אותי להעביר לאוטומט

להזדרז לציין ש"אני לא – "

לא חלק משום תנועה

משום מאבק

הראי לי כיצד את צולחת את מנעמי החיים

כפרח חינני

בפרופיל נמוך

לעולם לא פוליטית

ואם בעלת דעה, אז רק במידה

אכן, מה לך ולמורשת הגאה הזו

מה לך ולנשים שחירפו נפשן

רק כדי שאת תוכלי לחוש חופשיה מספיק

כדי לבקר

עד כמה נבונים או מדויקים היו המהלכים שהן הובילו

רק כדי שאת תוכלי

למכור את המורשת שלך בחצי פרוטה

כדי שחס וחלילה לא תהיי סקסית מספיק

שלא יעקמו את האף או ירימו גבה

לימדו אותנו לסלוד, אחותי

מאמהות הרוח שלנו

לימדו אותנו לטשטש את עקבותינו

כדי שלעולם לא נמצא את הדרך חזרה

אני חורטת

בשביל העפר

אני קוראת לך

אחות

צילום: ויקי פלטניק

פוסטים נוספים באותו נושא