lior_mann

התכנית השנתית לנשים מצלמות הנה תכנית לימודים ייחודית ועשירה, לפיתוח יכולות ביטוי אמנותי דרך צילום. התהליך נבנה במלאכת מחשבת על מנת לייצר חוויה מכוננת ומעצבת, ולעורר יצירתיות הנושאת חותם אישי, עומק ותעוזה. הפורמט בנוי על מפגש אחת לשבועיים ומאפשר חקירה אמנותית יסודית ונושמת שמלווה את היוצרות לאורך כל השנה. הלימוד בנשים מצלמות אינו טכני אלא עשיר בחוויות שמציפות את התוכן הפנימי אל מעל פני השטח. הצילומים שנולדים מהתהליך הם פואטיים ומעוררי רגש, מרתקים ובעלי עומק ועוצמה, ומביעים את עולמה של היוצרת
לרגל סיכום שנה של יצירה ועבודה ברוח האלמנטים, בוגרות נשים מצלמות מזמינות אתכן להשתתף באירוע דינאמי, יצירתי ומסקרן נתכנס בסטודיו גדול לתנועה בקיבוץ עין שמר (ווייז: תנע, עין שמר) על הקיר יהיו תלויות עבודות של כ-25 צלמות יוצרות אשר חקרו במהלך שנה שלמה את המפגש שלהן עם האלמנטים: אדמה, אש, מים, אוויר ואת האלמנט החמישי האישי שלהן. אתם, הקהל, מוזמנים לחפש מבין הצילומים מקורות להשראה, צילומים שמעוררים בכם רגש עז ומוזמנים לקחת פתקיות, להרגיש, לכתוב ולתלות – איזה כוח אתם רואים בתמונה?
שנה של תוכן, תהליכים יצירתיים, ומפגשי קהילה מחברים ומעשירים. התכנית הקהילתית היא עבור בוגרות שרוצות תחושת בית ואפשרות להמשיך ולגדול יחד עם עוד חברות לדרך.
הזמן עצר מלכת, החללים ריקים, ממתינים להתמלא בחיים. קולות ילדים לא נשמעים. הענק, מתבונן בגנו היפה והשומם. ואנחנו, ענקיות טובות, נשמעות להנחיות, ורואות איך כל הדומם הזה מספר לנו סיפור, מנגן את מנגינת חיינו.
חג פסח 2020 יהיה החג שיזכר בתולדות החברה הישראלית כחג שטלטל את אדמת המסורת, המנהגים והמשפחתיות. ליל סדר עם לפטופים לצד הגדות. הורים צעירים מחביאים אפיקומן במקום סבא וסבתא. סדר לשניים. סדר לבד. סגר. רחובות שוממים, אביב מתפרץ על כל צבעיו, גשם פתאומי, מצות, כפפות. וכבר לא לגמרי בטוח אם אליהו הנביא מוזמן לבקר. הרבה השתנה.
בוקר עד לילה של שגרה חדשה. חלקנו בודדות בבית שקט מחפשות קרבה דרך מסכים, חלקנו צמאות לשקט מחפשות פעילויות לילדים שמטפסים על קירות הבית. גם הם, מתמודדים. מבודדים. משחקי כדור בין קירות, טיפוס על שולחנות, תקשורת דרך מסכים. רגעים של אינטימיות וקירבה. רגעים של חשבון נפש. כפפות חד פעמיות, מסיכות, קניות בכמויות. סימנים של תקופה.
בתוך גזירת הבידוד שהביאה הקורונה, הפך המסך להיות הדרך העיקרית בה אנחנו מתקשרות עם העולם. הטלוויזיה, הטאבלט, הלפטופ, הנייד, החליפו את המפגשים, את החיבוקים, אפילו את התעמלות הבוקר. צילומי המסכים מספרים לנו על החדשות שזורמות לסלון לצד האסקפיזם, יושבי הבית המכונסים בעולמם הוירטואלי, השיחות עם הילדים והנכדים, ובעיקר הכמיהה למגע ולקרבה אמיתית.