pgilad89

'אמנות הצילום מהלב' הינו קורס צילום ייחודי המשלב לימודי צילום לצד תהליך התפתחות אישי במרחב תומך ומפרה. דרך עין העדשה אנו מתוודעות לנקודת המבט הייחודית שלנו על המציאות ולומדות כיצד להפוך את הצילום לכלי של ביטוי עצמי אמנותי. סביבת העבודה הנבנית לאורך התהליך מהווה קרקע פוריה לתעוזה והגשמה יצירתית. הלימודים כוללים שיעורים תיאורטיים ומעשיים – כולל חשיפה ליסודות הצילום, היכרות עם המצלמה, צילום משותף ומעבר עבודות קבוצתי.
הכל החל בחברות בין שתי נשים מצלמות: ליאור מן וחדוה שפרעם. כצלמות וכבעלות מסע עשיר של חקירה פנימית, זכינו לחברות שיש בה דיאלוג המחבר בין העולם האמנותי לעולם הנפש. היינו יושבות שעות ארוכות וחולקות תובנות אישיות נלהבות לגבי האקט הצילומי והאופן הוא משקף את עולמנו הרגשי והאנושי.
הלימודים ב’נשים מצלמות’ הינם לא שגרתיים בנוף של לימודי הצילום. ישנם כמה ערכי יסוד הנשזרים זה בזה וביחד מייצרים את האווירה המיוחדת המאפיינת אותנו. אם הנך שוקלת ללמוד בנשים מצלמות, אנא קראי בעיון כדי שתוכלי להבין באופן ראשוני מה מצפה לך.
למה הלימודים הם רק לנשים? האם אפשר להגיע ללמוד אצלנו ללא ניסיון מוקדם? ומה הקשר בין נשים מצלמות לפוטותראפיה? לאורך שנות הפעילות שלנו נשאלנו שאלות רבות – ריכזנו כאן את אלה שחזרו על עצמן הכי הרבה פעמים, עם התשובות הכי הגיוניות שהצלחנו לחשוב עליהן.
נשתמש במצלמה ובאור כדרך להתמקדות ולחקירה של תת המודע, דרך עבודה על ילדות, זיכרון, חלימה, מקום, על מנת להיחשף ולהבין טוב יותר את המסע הייחודי והקולקטיבי שלנו. במקביל נמשיך ונלמד איך להשתמש במצלמה, ככלי המבטא בצורה אמנותית את איתם רבדים אתם נבוא במגע. הקורס הנו מסע מרתק ועמוק אל פנימיותינו, מסע של גילוי אל מקורות היצירה, מעין החיים, העומד לרשותינו.
“מעבר לגבולות העצמי” היה תהליך מונחה של שלושה חודשים. עשרים נשים יהודיות וערביות נפגשו על קרקע משותפת אחת – אהבה ליופי. פסענו יחד, בשביל לא סלול וללא מפה, בעקבות הלב ודרך עין העדשה.התהליך היצירתי כלל מגע עם עולם המדיטציה, עבודה שוטפת של חיפוש מקורות השראה ודחיפה לעבר גיבוש חופש ותעוזה אמנותית. ממפגש למפגש ביקשנו ללכת מעבר לגבולות העצמיות המוכרת והידועה, מעבר לזהות הלאומית, מעבר לפחדים, מעבר לנפרדות.

חדוה שפרעם

קשה מאוד לגעת בכנות וברגישות במושג כה מעורפל מבלי לעשות לו עוול. אני מרגישה שלהבין וואבי סאבי דורש מאתנו להתכופף עמוקות אל האדמה בענווה אינסופית ולהקשיב לכל חומרי הבריאה כאילו היו הם המורים הגדולים ביותר שלנו. עבורי ווואבי סאבי הנו האור הרך, הפנימי ביותר, הלוקח אותי למסע אינטימי להפליא אל תוך הרגישות וההרמוניה שמהם נטווים חיי מרגע לרגע.