בלוג

פתאום יושב מולי גבר עם מבט כחול וקצת ביישן ואומר לי בתרעומת מהוססת – "למה אתן מדירות את הגברים מהשיח הפמיניסטי? אני פמיניסט, אני אבא לילדה, השוויון חשוב גם לי, ואם אתן לא כוללות אותנו בשיח, אז איך נוכל להרגיש את האחריות המשותפת שיש לנו?" שאלה ממש ממש טובה!

סלגדו יוצר באמצעות הצילום "תודעה כוזבת" של יופי המתנפצת אל מול האמת והמציאות האכזרית של עבדות כורי הזהב. בתהליך של שימוש באמצעים אסטטיים, מרגיעים, הנשענים על ידע ותפיסות קודמות של הצופה, הוא מפתה אותו להתקרב ולהתבונן עמוק אל תוך המציאות ולהבין את אשר רואות עיניו ואת אשר הוא אינו יכול להתחמק ולהתעלם ממנו יותר. זהו אותו רגע של גילוי שמאפשר המרחב האוטונומי של הצילום. הניגוד שבין היופי המושלם והמפעים של המכלול לבין המציאות הקשה והאכזרית שמתגלה מקרוב בפרטי הצילום הוא זה המעורר את המחשבה הביקורתית.